או
סוף סוף
הילה אהבה וחן
(מכתב אישי)
יום אחד מצאתי אתר שכתוב בו : בית הספר 'ללדת' של אהובה הילה חן וסיוון אופירי
לא ידעתי ממה התרגשתי יותר
מהשילוב של השם המקסים של השתיים עם הפרשנות הנסתרת, הנגלית מצירוף האותיות של השתיים, או מהרעיון שאוכל ללמוד את מה שכל החיים הכי רציתי לדעת ופחדתי לשאול.............
איכשהו הגורל כיוון אותי, למקום המדויק ביותר מבחינתי בזמן אמת
ובחרתי יחד עם כל הבנות המקסימות שהצטרפו ללמוד איתי, באותו המחזור
להיוולד מחדש, ולעזור לבאות אחריי לעבור תהליך זהה. במקביל לבחור לעזור לנשים בתהליך החשוב ביותר בחייהן
ידעתי ברגע שהתחלתי את הלימודים, אחרי כל הלימודים שעשיתי באינספור מיומנויות בתחום הטיפולי שסוף סוף אני במקום הכי אמיתי, אותנטי ונכון עבורי ועבור כל אישה.
עברתי במשך שנה שלמה (2010), סדר חשיבה חדש
ויחד איתו
הערכה מחדש שלי כאם וכאישה
באופן איטי, רגיש, מלטף, מחבק ועדין, זכיתי עם המורות הטובות ביותר שיכולתי להזמין לעצמי, לגעת בנבכי נישמתי ובמקומות הפצועים ביותר שחוויתי במהלך חיי.
זכיתי לרקום מחדש ברשתות עדינות את הקרעים, שחוויתי ברגעים מאוד אינטימיים של חיי כאישה ונתתי לשתי נשים מומחיות בתחומן ובידע המקצועי שהן מעבירות, לעזור לי לעזור לעצמי פעם אחת ועד הסוף, ללכת בטוח למקום טוב, שלא ידעתי עדיין היכן הוא.
לשמחתי, בטחתי בשתי הנשים הכי נכונות, כדי 'לעשות את העבודה' שבחרתי לעשות.
אני רוצה לחלק את רשמיי, עם כל אישה המחפשת ומתלבטת עדיין היכן ללמוד, על הריון, לידה וכל מה שאחרי. אין מה להתלבט.
מי שמגיע ללמוד בבית הספר 'ללדת', מגיע ללמוד עם שתי נשים מקסימות ומקצועיות ביותר, את המקצוע הנסתר מעינינו והכול כך חשוב עבורנו כנשים. אהובה וסיוון הן הנשים שאפשרו לי לראשונה בחיי להודות באהבה , כי יש לי כאישה, מה ללמוד והרבה. להודות שאני לא יודעת כלום וללמוד כמו ילדה קטנה בראשית דרכה, את כל מה שכל אישה צריכה לדעת. בבית הספר 'ללדת', למדתי בצימאון כל מילה, שנאמרה בתחום, ברובד השכבות המורכב שקיים, בכל הנושאים המרובים להם נחשפתי.
למדתי לשתוק, עוד יותר ממה שידעתי וגיליתי שלשתיקות אין סוף, בעוצמתן השקטה
ובעיקר זכיתי ללמוד לאהוב עוד ועוד והרבה יותר ממה שידעתי, עד לאותה שנה על ידי מי שכל כך אפשר את זה וללא סוף – שתי מורותיי הנפלאות.
אני לא מפסיקה ולא אפסיק להודות לעולם על ההזדמנות שקבלתי, על המקום, על האהבה האינסופית, על המקצועיות, על הרגישות, על הנתינה, על היצירתיות, המחשבה, תשומת הלב לפרטים לפחות כמו לדברים הגדולים, ליחס המאוד אישי, לכל אחת מאיתנו ולעבודת הצוות הערנית לאורך כל הקורס.
אמנם בשל החומר הרב וההצפות הרגשיות שעברתי באופן אישי, עדיין אני בשלה רק באופן חלקי לעבודתי, בכל הרבדים להם הוכשרתי ובכל זאת אני יודעת שאעשה כמיטב יכולתי, שלא לאכזב את המורשת הכול כך יפה שהצטברה בתחום, במהלך שנות קיומו של בית הספר ובוגריו ובוודאי ארחיב ואעשה הכול להפיץ את הידיעה על קיומו במרחבי האישי ובין מכריי ותלמידיי שלי.
המון תודה על שאתן מי שאתן
ועוד יותר
על שהייתן שם בשבילי ובשביל כולנ ו
אודרילי
מחזור 2010–07–04 | 
